צבא,מינהלי
עת"מ 2087-08, התנועה לחופש המידע ואח' נ' צבא הגנה לישראל- חטיבת דובר צה"ל
כב' סגן הנשיא מיכל רובינשטיין
בשם העותרים - עו"ד רז בן דור; בשם המשיבים - עו"ד שמאי בקר
29.12.2009
העובדות:
1. עתירה בה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים למסור לידי העותרים 2-4 את הסימול המספרי של הקב"א (קבוצת איכות) והדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) שנקבע לכל אחד מהם במהלך המיונים לשירות החובה בצה"ל.
2. העותרת 1, עמותה רשומה הפועלת למען קידום ערכים של שקיפות ודמוקרטיה ואשר מטרותיה העיקריות, הינן הגשמת החזון והפוטנציאל הטמון בחוק חופש המידע וקבלת מידע מהרשויות בענייני ציבוריים.
3. במסגרת המיונים שעוברים המועמדים לשירות ביטחון בצה"ל מותאם להם "ציון" קבוצת איכות (קב"א). בנוסף על כך ובהסתמך על מבחנים עיוניים אותם נדרשים המועמדים לעבור נקבע למועמדים ציון דפ"ר.
4. המשיבים השיבו לעותרים כי מסירת המידע אסורה מכוח סעיף 44א' לחוק שירות בטחון.
5. לטענת העותרים, חובתם של המשיבים לגלות את המידע המבוקש מעוגנת בחוק חופש המידע ובחוק הגנת הפרטיות, ונימוקיהם של המשיבים לסירובם להעביר את המידע המבוקש אינם מבוססים על הדין.
6. טענת העותרים היא כי סעיף 44א' לחוק שירות ביטחון אינו רלוונטי לענייננו מאחר שתכליתו למנוע מגורמים אזרחיים לדרוש מצה"ל מידע אישי אודות עובדים המועסקים על ידם או על אודות מבקשי עבודה, ןאין מטרתו למנוע מן החייל או המועמד לבקש ולקבל מידע שכזה.
7. המשיבים טוענים כי חשיפת המידע מנוגדת לדין ופוגעת בביטחון המדינה, ומפנים ללשונו של סעיף 44א' לחוק שירות ביטחון, לפיו קיים איסור מפורש על כל אדם לדרוש נתונים אישיים צבאיים גם אם הוא חפץ לדעת את פרטיו שלו. על פי טענה זו, הפצת מידע וקריטריונים למתן ציוני מועמדים לשירות ביטחון יגרום לפגיעה בהליך מיון החיילים ובהשמתם ביחידות המתאימות בצה"ל. בנוסף הלין בא כוח המשיבים על העלייה הצפויה בהיקף הערעורים על ציוני הקב"א באופן שיפגע במערך המיון. המשיבים מפנים גם לסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע המורה כי רשות ציבורית לא תמסור מידע "אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בבטחון המדינה..."
החלטה:
1. העתירה מתקבלת.
2. חוק חופש המידע עיגן את הזכות לדרוש מידע ציבורי המצוי בידיה של רשות ציבורית גם שעה שאין לפונה עניין אישי במידע זה.
3. לעותרים 2-4 עניין של ממש בציוני הקב"א והדפ"ר שהותאמו להם, שהרי אלו לא רק שהותאמו להם על פי נתוניהם האישיים, אלא שהם שימשו או ישמשו ככלי העיקרי להכוונת שירותם הצבאי ולשיבוצם בתפקידים השונים בצה"ל.
4. המידע אותו מבקשים העותרים חוסה תחת שני הסדרים נורמטיביים- האחד הינו הזכות הכללית לחופש המידע, כפי שהיא מעוגנת בחוק חופש המידע ושמכוחה זכאי אדם לקבל מידע ציבורי מידי רשות ציבורית מבלי צורך להראות כל עניין אישי שיש לו בו (סעיף 1 לחוק חופש המידע). השני הינו ס' 13(א)לחוק הגנת הפרטיות, אשר מעגן בתוכו את זכותו של הפרט לעיין במידע המוחזק עליו במאגר מידע.
5. הזכות לחופש מידע עלולה להתנגש עם אינטרסים ציבוריים שונים. או אז, נדרש איזון "אנכי" בין הזכות לבין האינטרס הציבורי.
6. מרכיבי הקב"א הינם ברורים וידועים לציבור הרחב ולפיכך עמדתם הדווקנית של המשיבים לפיה דווקא מסירת הדירוג הסופי היא שתעמיד את צה"ל בסכנה הנטענת, אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם נכונותו של צה"ל לחשוף את הקריטריונים לחישוב דירוג הקב"א.
7. הטענה כי גילויו של סימול דירוג הקב"א ישבש את תפקודו של צה"ל אינה עולה בקנה אחד גם עם נוהגו של צה"ל לגלות למועמדים לשירות ביטחון את הפרופיל הצבאי שנקבע להם- נתון צבאי אישי לכל הדעות, אשר משמש ככלי מיון לשיבוץ ביחידות צה"ל השונות.
8. הטענה כי מסירת המידע המבוקש עלולה להעלות במידה ניכרת את מספר הערעורים המוגש על ידי המועמדים לשירות ביטחון באשר לשיבוצם לתפקידים השונים בצה"ל דינה להדחות מכיוון שכבר כיום קיים מנגנון ערעור על ציון הקב"א, וכ- 1700-1900 בקשות ערעור מוגשות מדי שנה.
10. הסייגים המופיעים בסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע אינם יוצרים איסור על מסירת המידע אלא קובעים כי הרשות רשאית שלא למסור את המידע המבוקש. מכאן שעל מנת להסתמך על הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(1)- החשש מפגיעה בתפקוד הרשות- על המשיבים היה להוכיח כי גילוי המידע יביא לשיבוש תפקודה של הרשות ברמת ודאות גבוה, והצגתו של חשש בלבד אינו מספיק.
11. המשיבים לא הצליחו להצביע על טעמים של ממש שיש בהם כדי לגבור על זכותם לקבל את המידע המבוקש הן מכוחו של חוק חופש המידע, והן מכוח חוק הגנת הפרטיות.
עת"מ 2087-08, התנועה לחופש המידע ואח' נ' צבא הגנה לישראל- חטיבת דובר צה"ל
כב' סגן הנשיא מיכל רובינשטיין
בשם העותרים - עו"ד רז בן דור; בשם המשיבים - עו"ד שמאי בקר
29.12.2009
העובדות:
1. עתירה בה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים למסור לידי העותרים 2-4 את הסימול המספרי של הקב"א (קבוצת איכות) והדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) שנקבע לכל אחד מהם במהלך המיונים לשירות החובה בצה"ל.
2. העותרת 1, עמותה רשומה הפועלת למען קידום ערכים של שקיפות ודמוקרטיה ואשר מטרותיה העיקריות, הינן הגשמת החזון והפוטנציאל הטמון בחוק חופש המידע וקבלת מידע מהרשויות בענייני ציבוריים.
3. במסגרת המיונים שעוברים המועמדים לשירות ביטחון בצה"ל מותאם להם "ציון" קבוצת איכות (קב"א). בנוסף על כך ובהסתמך על מבחנים עיוניים אותם נדרשים המועמדים לעבור נקבע למועמדים ציון דפ"ר.
4. המשיבים השיבו לעותרים כי מסירת המידע אסורה מכוח סעיף 44א' לחוק שירות בטחון.
5. לטענת העותרים, חובתם של המשיבים לגלות את המידע המבוקש מעוגנת בחוק חופש המידע ובחוק הגנת הפרטיות, ונימוקיהם של המשיבים לסירובם להעביר את המידע המבוקש אינם מבוססים על הדין.
6. טענת העותרים היא כי סעיף 44א' לחוק שירות ביטחון אינו רלוונטי לענייננו מאחר שתכליתו למנוע מגורמים אזרחיים לדרוש מצה"ל מידע אישי אודות עובדים המועסקים על ידם או על אודות מבקשי עבודה, ןאין מטרתו למנוע מן החייל או המועמד לבקש ולקבל מידע שכזה.
7. המשיבים טוענים כי חשיפת המידע מנוגדת לדין ופוגעת בביטחון המדינה, ומפנים ללשונו של סעיף 44א' לחוק שירות ביטחון, לפיו קיים איסור מפורש על כל אדם לדרוש נתונים אישיים צבאיים גם אם הוא חפץ לדעת את פרטיו שלו. על פי טענה זו, הפצת מידע וקריטריונים למתן ציוני מועמדים לשירות ביטחון יגרום לפגיעה בהליך מיון החיילים ובהשמתם ביחידות המתאימות בצה"ל. בנוסף הלין בא כוח המשיבים על העלייה הצפויה בהיקף הערעורים על ציוני הקב"א באופן שיפגע במערך המיון. המשיבים מפנים גם לסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע המורה כי רשות ציבורית לא תמסור מידע "אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בבטחון המדינה..."
החלטה:
1. העתירה מתקבלת.
2. חוק חופש המידע עיגן את הזכות לדרוש מידע ציבורי המצוי בידיה של רשות ציבורית גם שעה שאין לפונה עניין אישי במידע זה.
3. לעותרים 2-4 עניין של ממש בציוני הקב"א והדפ"ר שהותאמו להם, שהרי אלו לא רק שהותאמו להם על פי נתוניהם האישיים, אלא שהם שימשו או ישמשו ככלי העיקרי להכוונת שירותם הצבאי ולשיבוצם בתפקידים השונים בצה"ל.
4. המידע אותו מבקשים העותרים חוסה תחת שני הסדרים נורמטיביים- האחד הינו הזכות הכללית לחופש המידע, כפי שהיא מעוגנת בחוק חופש המידע ושמכוחה זכאי אדם לקבל מידע ציבורי מידי רשות ציבורית מבלי צורך להראות כל עניין אישי שיש לו בו (סעיף 1 לחוק חופש המידע). השני הינו ס' 13(א)לחוק הגנת הפרטיות, אשר מעגן בתוכו את זכותו של הפרט לעיין במידע המוחזק עליו במאגר מידע.
5. הזכות לחופש מידע עלולה להתנגש עם אינטרסים ציבוריים שונים. או אז, נדרש איזון "אנכי" בין הזכות לבין האינטרס הציבורי.
6. מרכיבי הקב"א הינם ברורים וידועים לציבור הרחב ולפיכך עמדתם הדווקנית של המשיבים לפיה דווקא מסירת הדירוג הסופי היא שתעמיד את צה"ל בסכנה הנטענת, אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם נכונותו של צה"ל לחשוף את הקריטריונים לחישוב דירוג הקב"א.
7. הטענה כי גילויו של סימול דירוג הקב"א ישבש את תפקודו של צה"ל אינה עולה בקנה אחד גם עם נוהגו של צה"ל לגלות למועמדים לשירות ביטחון את הפרופיל הצבאי שנקבע להם- נתון צבאי אישי לכל הדעות, אשר משמש ככלי מיון לשיבוץ ביחידות צה"ל השונות.
8. הטענה כי מסירת המידע המבוקש עלולה להעלות במידה ניכרת את מספר הערעורים המוגש על ידי המועמדים לשירות ביטחון באשר לשיבוצם לתפקידים השונים בצה"ל דינה להדחות מכיוון שכבר כיום קיים מנגנון ערעור על ציון הקב"א, וכ- 1700-1900 בקשות ערעור מוגשות מדי שנה.
10. הסייגים המופיעים בסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע אינם יוצרים איסור על מסירת המידע אלא קובעים כי הרשות רשאית שלא למסור את המידע המבוקש. מכאן שעל מנת להסתמך על הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(1)- החשש מפגיעה בתפקוד הרשות- על המשיבים היה להוכיח כי גילוי המידע יביא לשיבוש תפקודה של הרשות ברמת ודאות גבוה, והצגתו של חשש בלבד אינו מספיק.
11. המשיבים לא הצליחו להצביע על טעמים של ממש שיש בהם כדי לגבור על זכותם לקבל את המידע המבוקש הן מכוחו של חוק חופש המידע, והן מכוח חוק הגנת הפרטיות.
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
